22.06.02
בחודש יוני דאשתלפני-עשור הלכתי למה שאם זכרוני אינו מטעה אותי היה רסיטל הסיום של המחזור של ענת בקונסרבטוריון, במקום שיתכן שהיה אולם ויקס במכון ויצמן. במהלך הרסיטל ניגנו שם קטע שפשוט העיף אותי אחורה ואותו אני זוכר עד היום - "Introduction And Fantasia" של Rex Mitchell. היצירה כולה נהדרת, אבל במיוחד הייתי בשמיים מהקטע שמתחיל ב-2:00, כאן בביצוע מ-2010 של תזמורת שנקראת "PCC Band":
משהו בעליה הכמעט צורמת של ה(אני מנחש)חצוצרות והחלילים, שנשמעים כמעט בלתי מכוונים, הפראות של המצילות, הקסילופון שמתנגן ברקע כל הזמן (לפחות אז *זכרתי* שבקטע ההוא היה קסילופון), הגישה הכמעט מטאלית למוזיקה שמלווה את היצירה הזאת - כל אלה הלהיבו אותי נורא. ואז, כמובן, חזרתי הביתה, אחוז קנאה, ורציתי להלחין משהו בדיוק כזה. ובכן...
זה לא דומה, אפילו לא קרוב, ואולי טוב שכך. לא היתה בידי היכולת הטכנית או הכשרון המספק באותו זמן כדי ליצור משהו כזה באמת, אבל כן לקחתי מאותו קטע שני דברים. הדבר הראשון הוא המקצב המצעדי המיליטריסטי יחד עם חליל הצד שבא גם הוא מ-Marching Bands. הדבר השני, היותר מעניין, הוא הנסיון "לצעוק". אני חושב שזה בעיקר מה שהלהיב אותי כאן. "אינטרודקשן אנד פנטזיה", לפחות בקטעים מסוימים, צועק. כדי לצעוק בשפה כלשהי, אתה צריך לדעת אותה טוב. קשה לצעוק מילים שאתה לא לגמרי מבין או בטוח בהגיה שלהן. שימו לב איך אתם מדברים עם אנשים בשפה זרה, או איך עולים חדשים מדברים איתכם בעברית. תמיד יותר בשקט מאשר בשפת האם. ואני רציתי לדבר מוזיקה, לדבר אותה מספיק טוב כדי לצעוק בה. אז המילים קצת שבורות, ולא כל הכלים נהגים כמו שצריך, אבל זה נסיון ראשון לצעוק, שאני די גאה בו.
לגבי השם... אני מתחיל לחשוד שפשוט הייתי לוקח שתי מילים אקראיות שמופיעות בספרי פנטזיה ומחבר ביניהן באופן שרירותי.
30.01.14 - הרגשתי צורך להוסיף שאני נורא אוהב את היצירה הזאת. משום מה זה לא כתוב פה. אבל זו בין היצירות היחידות שכתבתי בתקופה ההיא, שאני בעצם אוהב.
Soul Conquest - 22.06.02
(תאריך משוער)
War In Dreamland
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה