09. Legions Of The Wind

04.07.02

זה דבר מעניין, עם זכרונות. כשמשהו קורה לנו, בזה הרגע, ההבדל בינו לבין משהו שאנחנו מדמיינים הוא נורא נורא ברור. לצורך העניין, דברים מציאותיים שקורים לכם הם כדורים גדולים צבועים בירוק שמופיעים פתאום, ודברים מדומיינים הם כדורים גדולים צבועים בכחול שמופיעים פתאום. אוקיי? שוב, זה רק לצורך העניין. אני לא מתכוון באמת שדברים מציאותיים הם כדורים גדולים צבועים בירוק, או שדברים מדומיינים הם כדורים גדולים צבועים בכחול. זו רק מטאפורה.


(למרות ש, אם להיות מדויק, אז כן, ישנם כדורים גדולים צבועים בירוק שהם מציאותיים וישנם כדורים גדולים צבועים בכחול שהם מדומיינים. הנה, אני מדמיין אחד כחול כזה ממש עכשיו, וגם אתם. מצד שני, רק לפני כמה שניות דמיינתם כדורים גדולים צבועים בירוק שהם מציאותיים, אז איפה זה משאיר אותנו? בכל אופן,)

בחיפוש ראשוני לא מצאתי תמונה של כדור כחול וירוק ביחד, אז הנה תמונה של עטיפת אלבום שבגינה ודאי יתבעו אותי

כשהכדורים האלה רק מופיעים, נורא קל להבחין בין הכחולים לירוקים. אלא שככל שאנחנו מתרחקים מהם ומסתכלים אחורה, אור השמש וההצללות ששורות על הכדורים משבשים את התפיסה שלנו של הצבע שלהם, בצורה כזו שכל מה שאנחנו רואים הוא אובייקט חשוך וכדורי, ואנחנו לא יכולים להבדיל ביניהם יותר.


אז זה מה שקורה לי עם זכרונות. אני חושב שיש הרבה דברי םשדמיינתי לפני 10 שנים, שהיום אני זוכר אותם כדברים שקרו. למשל, אני זוכר יום אחד, קיצי, מאושר כזה, אחרי אחת הבגרויות, שבה הלכנו כולנו לים, אחה"צ, באור שמש זהוב ותחושה נפלאה של נעורים וכל החרא הזה שיש בשירים. אני זוכר את היום הזה כל כך טוב, אני זוכר איך זה הרגיש. אני זוכר שאכלתי קורנפלס בבית אחר-כך, וראיתי את חיפה נגד הפועל ת"א.


אלא שלא באמת הלכנו לים אחרי הבגרות. התכוונו לעשות את זה, אבל איכשהו זה לא יצא. והפעם ההיא שבה אכלתי קורנפלקס בבית וראיתי את חיפה נגד הפועל ת"א היתה אחרי ששיחקנו כדורגל. או אולי לפני. ולא בטוח שאלה היו חיפה נגד הפועל ת"א.


אז זה לא שאני ממציא דברים מאפס. הרעיון הזה של "להיות בים עם החברים אחרי הבגרות", הוא רעיון שהיה קיים. אבל הוא היה קיים בראש שלי. כי פינטזתי על זה, והייתי נורא עצוב כשזה לא קרה. והחוויה הזו היתה חרוכה לי כל כך חזק בראש, שהיא נהייתה כאילו ממשית. היום, במבט לאחור, הזכרון שלי מדמיין איך יהיה בים אחרי הבגרות ההיא הפך לזכרון שלי בים אחרי הבגרות ההיא. במילים אחרות, זה לא שאין שם, באופק של העבר הרחוק, כדור. יש כדור, אבל המרחק טישטש לו את הצבע.


לכן, שוו לעצמכם את ההפתעה הרבה שאחזה בי, כשגיליתי שלמרות שחשבתי ש*דמיינתי* שאת Legions of the Wind כתבתי באיזה בוקר, אחרי גמר המונדיאל, לפני שיצאתי לשיעור נהיגה - מתברר שיכול מאוד להיות שאכן כך היה. קודם כל, בגלל שהתאריך, מסתבר, מתאים, ודבר שני - בגלל שהשעה שבה ייצאתי את קובץ המידי אכן היתה שעת בוקר. נורא מוזר, לקבל פתאום סימוכין מקובץ מחשב למשהו שחשבת שנמצא בראש שלך. ובכלל, נורא מוזרה לי העובדה שיש לי על המחשב קבצים בני עשר שנים ויותר, אבל זה כבר נושא אחר.


הפתיח (כלי הנשיפה שחוזר על אותם שני תווים) הוא העתקה בוטה, מוצהרת, וחסרת בושה, מהפתיח של Honey Bee, אחת היצירות היותר נפלאות מתוך הפסקול המדהים, הגאוני, הנפלא, הבגללו-התחלתי-לעשות-מוזיקה של Little Big Adventure 2 - Twinsen's Odyssey, שנכתב ע"י האמן המבריק Philip Vachey. הנה הוא כאן, אגב הפרה בוטה של זכויות יוצרים נוספות:

כל כך רציתי להלחין משהו כזה. כל כך, שזה היה משגע אותי בלילה. קינאתי בפסקול הזה קנאת מוות, כמה רגש, כמה ברק, כמה מקוריות, שילוב נהדר של תמימות עם אימה ועוצמה ופחד ושמחה ונוסטלגיה וכל מה שמוזיקה צריכה שיהיה בה, בטח ובטח מוזיקה של משחק סוריאליסטי ומופלא כמו LBA.


אז כנראה בהשראת הקטע הקודם, יצא לי משהו מאוד Marching Bandish. בכלל, זו נהייתה מחלה שחזרה על עצמה כמה פעמים אצלי: מצאתי את זה מאוד קל לדמיין תזמורת שמתחילה מחצוצרן אחד, וככל שהיא מתקדמת מצטרפים עוד ועוד נגנים למצעד ויאללה יאללה נעשה קופי פייסט ולופ ונוסיף פה עוד קטע ושם עוד קטע ובסוף נעלה הכל בחצי טון והנה יצא מזה קטע. לשמחתי, עם הזמן, השכלתי להגמל מהעניין. אבל בסה"כ, לא הקטע הכי מחורבן שכתבתי.


השם... נו, אתם יודעים. פלוגות האוויר - צבא, מצעד, כלי נשיפה... זה.

Legions Of The Wind - 04.07.02

(תאריך משוער)

War In Dreamland

08. Soul Conquest

22.06.02

בחודש יוני דאשתלפני-עשור הלכתי למה שאם זכרוני אינו מטעה אותי היה רסיטל הסיום של המחזור של ענת בקונסרבטוריון, במקום שיתכן שהיה אולם ויקס במכון ויצמן. במהלך הרסיטל ניגנו שם קטע שפשוט העיף אותי אחורה ואותו אני זוכר עד היום - "Introduction And Fantasia" של Rex Mitchell. היצירה כולה נהדרת, אבל במיוחד הייתי בשמיים מהקטע שמתחיל ב-2:00, כאן בביצוע מ-2010 של תזמורת שנקראת "PCC Band":

משהו בעליה הכמעט צורמת של ה(אני מנחש)חצוצרות והחלילים, שנשמעים כמעט בלתי מכוונים, הפראות של המצילות, הקסילופון שמתנגן ברקע כל הזמן (לפחות אז *זכרתי* שבקטע ההוא היה קסילופון), הגישה הכמעט מטאלית למוזיקה שמלווה את היצירה הזאת - כל אלה הלהיבו אותי נורא. ואז, כמובן, חזרתי הביתה, אחוז קנאה, ורציתי להלחין משהו בדיוק כזה. ובכן...


זה לא דומה, אפילו לא קרוב, ואולי טוב שכך. לא היתה בידי היכולת הטכנית או הכשרון המספק באותו זמן כדי ליצור משהו כזה באמת, אבל כן לקחתי מאותו קטע שני דברים. הדבר הראשון הוא המקצב המצעדי המיליטריסטי יחד עם חליל הצד שבא גם הוא מ-Marching Bands. הדבר השני, היותר מעניין, הוא הנסיון "לצעוק". אני חושב שזה בעיקר מה שהלהיב אותי כאן. "אינטרודקשן אנד פנטזיה", לפחות בקטעים מסוימים, צועק. כדי לצעוק בשפה כלשהי, אתה צריך לדעת אותה טוב. קשה לצעוק מילים שאתה לא לגמרי מבין או בטוח בהגיה שלהן. שימו לב איך אתם מדברים עם אנשים בשפה זרה, או איך עולים חדשים מדברים איתכם בעברית. תמיד יותר בשקט מאשר בשפת האם. ואני רציתי לדבר מוזיקה, לדבר אותה מספיק טוב כדי לצעוק בה. אז המילים קצת שבורות, ולא כל הכלים נהגים כמו שצריך, אבל זה נסיון ראשון לצעוק, שאני די גאה בו.


לגבי השם... אני מתחיל לחשוד שפשוט הייתי לוקח שתי מילים אקראיות שמופיעות בספרי פנטזיה ומחבר ביניהן באופן שרירותי.

30.01.14 - הרגשתי צורך להוסיף שאני נורא אוהב את היצירה הזאת. משום מה זה לא כתוב פה. אבל זו בין היצירות היחידות שכתבתי בתקופה ההיא, שאני בעצם אוהב.

Soul Conquest - 22.06.02

(תאריך משוער)

War In Dreamland

07. Enchanted Skies

06.06.02

"שמיים מכושפים", בין אם הייתי מודע לכך או לא, היה הנסיון הראשון בהסטוריה להלחין יצירה ששואבת השראות מהסרט "פנטזיה" (1:26), מוזיקה חסידית (2:12), קצת לוני טונז (2:53), וג'אז (3:41).


אלה לא בחירות מודעות. זה לא שפשוט החלטתי לעשות קטע שישאב השראה מארבעת הדברים האלה. זאת ועוד, לא ממש ידעתי שום דבר על ג'אז, לא הייתי שומע הרבה מוזיקה חסידית, לא הכרתי פסקולים של לוני טונז ואני לא לגמרי בטוח שזכרתי משהו מהסרט "פנטזיה". יכול להיות שפשוט ראיתי, למשל, משהו שקשור ב"לוני טונס" באותו היום ולכן הצטלבו אצלי חוטים במח שגרמו לי לחשוב שיש משהו שמזכיר את לוני טונס בקטע הזה. כך או כך, ארבעת הדברים האלה עולים לי בראש כשאני שומע את המוזיקה הזו.


אני חושב שהשם קשור בתחושה ה"מכושפת" שיש בקטע הזה. הפיציקאטו שלא מפסיקים לתת קצב בכל השיר ו"פריטות" הפסנתר (זה מעצבן, אלוהים, כמה זה מעצבן) נתנו לי תחושה של כל מיני אובייקטים שמופיעים כמו בקסם באופן בלתי פוסק ובלתי נשלט... ומשם גם החיבור ל"פנטזיה". אני באמת צריך לראות את הסרט הזה מתישהו שוב כדי לדעת על מה לעזאזל אני מדבר.

אני בטוח ב-90% שבכלל ראיתי את הדבר הזה

מה שכן, יש פה רגעים שאני מאוד אוהב, לפחות בתאוריה.הקטע שמתחיל ב-1:25, למשל. יש שם קצב טוב. הקטע החסידי מ-2:12 ועד 2:48 נחמד, אני זוכר שהתלהבתי ממנו בגלל שסוף סוף הרגשתי שאני יוצא קצת ממסגרות ומתפרע יותר. העבודה של הקלרינט והאבוב מ-2:53 ועד 3:06 היא בהחלט משהו שארצה לשחזר. מעניין אותי לשמוע איך ישמע ליין הפיציקאטו הזה על גיטרה באס. פרט לזה אין לי המון מה לומר על הקטע הזה.

Enchanted Skies - 06.06.02

(תאריך משוער)

War In Dreamland

05. Springstorms

26.05.02

אם כך, טעות ראשונה בארגון הכרונובלוג! בפוסט הקודם ציינתי שהיצירה Desert Bloom תמיד השתקעה אצלי כמאוד דומה לזו שאחריה. אך טעות היתה בידי! משום שלמעשה התכוונתי שהיא השתקעה אצלי כמאוד דומה לזו שלפניה - Springstorms. אם כך, ובקיצור - עשיתי טעות בפוסט הקודם, משום שהיצירה הזו למעשה הופיעה קודם. כך לפחות ע"פ מחקר ארוך מפרך וככל הנראה קצת מיותר.


אגב, את הטעות בפוסט הקודם השארתי כפי שהיא. חשבתי להפוך את סדר הפוסטים בבלוג - אבל במחשבה שניה החלטתי שאם כרונולוגיה היא ערך כה חשוב העומד בבסיסו של הבלוג הזה, הרי שלא יהיה ראוי לשנות את פני ההיסטוריה במבנה הבלוג עצמו.


המון זמן לא פרסמתי כאן קטעים חדשים. כחמישה חודשים, ליתר דיוק. קשה לי להסביר מה בדיוק הסיבה, אני מניח שאם הייתי צריך רק לכתוב על הקטעים האלה קצת זה היה יותר פשוט. אבל כל הצד המחקרי של לבדוק איזו יצירה הגיעה לפני מה ומתי ולמה, ואחר כך העניין הטכני של יצירת קובץ הוידאו עם השיר והעלאתו ליוטיוב... זה מאוד מאוד מתיש. עד שאני מגיע לשלב שבו אני צריך לכתוב על היצירה, כבר יוצא לי קצת החשק.


ובכל זאת!


תראו, אני רוצה לומר משהו על הקטע הזה. כן, המוזיקה הזו מאוד עליזה. יש שיאמרו אפילו... עליזה. העניין הוא כזה - אילו היתה לי בזמנו גישה לגיטרה חשמלית, בס ומערכת תופים - יכול להיות שהייתם שומעים ממני יצירות פאנקרוקריות כבדות. אבל מה שהיה לי זה מידי. ובמידי יש חלילים וקלרינטים ופסנתרים. וחלילים וקלרינטים ופסנתרים, בשילוב עם ידע מאוד בסיסי במוזיקה - בדרך כלל יוצרים... ובכן, את זה.


אז Springstorms (במקור: "Coming of Springtime Storms") הוא עוד נסיון לעשות מוזיקה קסומה, שמחה, כיפית, בהשפעת המשחק Little Big Adventure. מעניין לראות איך ב00:44 פתאום ניסיתי לחזור בי מהעליזות ולכסות את ערוותי עם רגעים קצת קודרים יותר. כאילו הרגשתי בעצמי נבוך מהאווירה השמחה הזו. מהר מאוד זה חוזר להיות עליז. אבל הקטעים שבאמת אהבתי כאן היו הדרמטיים. אהבתי. בלשון עבר. היום... תראו, אפשר להוציא מכאן ליין או שניים ולעשות איתם משהו. אבל בסה"כ אני לא יכול לומר שזו יצירה מבריקה.


אני לא חושב שיש לי המון מה לומר על הקטע הזה. בעיקר בגלל שאני מרגיש כאילו כבר כתבתי עליו בפוסט הקודם. לא ברור לי למה הוא ו-Desert Bloom כל כך מזכירים לי אחד את השני. כנראה כי הם נכתבו באותו פרק זמן של שלושה ימים. או שאולי זה קשור במשהו נורא פסיכולוגי ועמוק שאותו אבין רק על ערש דווי בעודי ממלמל "רוזבאד".


אנחנו ממש מתקרבים לקטעים ראויים לשמיעה. עניין של 30-40 יצירות לדעתי.

Springstorms - 26.05.02

(תאריך משוער)

War In Dreamland