01.08.02
Rhythm Of The Rain. כן. מצד אחד, עושה רושם שאביתר בן ה-18 עדיין לא נרגע מהשמות הפומפוזיונים-מדי שהוא נותן ליצירות שלו. מצד שני, ע"פ הרשומים שלי עושה רושם שבשלב מסוים רציתי לקרוא ליצירה Tales Of Ancient Battles, אז תחליטו אתם מה יותר גרוע.
הרבה מגלומניה היתה נטועה בי באותם ימים. הייתי רוצה לומר שנגמלתי ממנה, אבל מצד שני - הנה אני כותב בלוג שלם על הרפטואר המוזיקלי שלי, אותו מכירים, במקרה הטוב, מאה אנשים. אבל לא בשבילכם אני עושה את זה, אלא בשביל עצמי. או בשביל הילדים שלי. או בשביל הילדים של הילדים שלי, או בשביל עצמי.
התחלתי לכתוב כאן פסקה על סאונד הגשם שהוספתי ליצירה, לדבר על כמה מגוחך זה היה שחשבתי שאוכל ליצור תחושה של גשם אם אוסיף סאונד של גשם - ואז שמעתי שוב את היצירה, ואני חושב שבפעם הראשונה הבחנתי בכך שאין, בעצם, סאונד אפקט של גשם ברקע של היצירה. משום מה תמיד הייתי משוכנע שיש כזה, אבל עושה רושם שאין, ואם יש - אז אולי רק לרגע, וחלש מאוד. אולי היתה לי תחושה כל כך חזקה של גשם כשכתבתי את הדבר הזה (מוזר, אגב, שהיא נכתבה בתחילת אוגוסט), שבשלב מסוים באמת חשבתי שאני שומע טיפות, ורעמים. או שהתכוונתי לשים כאלה, ובסוף שכחתי, או ויתרתי על זה, או לא מצאתי אפקט ראוי. בכל אופן, מעניין.
עניין אותי ללכת למקום קצת יותר אפל עם היצירה הזאת. אני חושב שעד אז, רוב מה שכתבתי היה שמח במקרה הטוב ופנדות-חמודות-מרחפות-עם-פרחים-ופרפרים-בתוך-ענן-של-צמר-גפן-מתוק במקרה הגרוע, והיה בא לי ללכת למקום אחר. אז אפל זה לא ממש, אבל שבטי, אני מניח? אני מניח שחשבתי שזה שבטי. משהו במקצב? אני לא יודע. במבט לאחור, מה זה שבטי? מה זה אומר, "אני רוצה לעשות מוזיקה שבטית"? כמה מוזיקה שבטית כבר שמעתי בחיים שלי? כמה שבטים יש? לכולם יש את אותו סגנון? אני מעריך שלא. "אני רוצה לעשות מוזיקה שבטית". כלומר, "אני רוצה לעשות מוזיקה שתשמע כמו איך שאני חושב שכל השבטים בעולם נשמעים על פי סרט של דיסני שראיתי פעם". אני לא אומר שצריך להיות אנתרופולוג בשביל ליצור מוזיקת עולם, אבל לפחות תקרא ספר. בחייך בנאדם.
אבל מילא החטא האנתרופולוגי. בדיעבד, מצער אותי לומר את זה, זו יצירה קצת בלתי נסבלת. הפאטרן הקבוע הזה של החלילים והסקסופונים מטריף לי את המח, התופים לא רוצים לסתום את הפה, הפסנתר נשמע רע ולא עושה *שום דבר* מעניין, ובאופן כללי הדבר הזה חוזר על עצמו, צורם, ומאוד מאוד מאוד מנסה. בזמנו - היו בטוחים - חשבתי שזה מבריק ואהבתי את זה עד מאוד. כי כן, יש פה כמה ליינים מגניבים, ומישהו מוכשר מאביתר בן ה-18 (אביתר בן ה-29, למשל!) בטוח יכל לעשות עם הדבר הזה משהו יותר טוב, אבל מצד שני - אני לא חייב לנסות להציל הכל. אפשר גם להיות מסוגל להסתכל על משהו ולומר - היי, תראו את זה. אני עשיתי את זה. אני עשיתי את זה וזה מסריח ממש ממש ואין סיבה של ממש להאזין לזה או לשפר את זה. אפשר פשוט להניח את זה מאחור. חשבתי שזה טוב. זה לא. זה לא טוב, וזה אפילו לא שיפר אותי וגם לא ממש למדתי מזה יותר מדי. אפילו אין מאחורי זה סיפור נורא מעניין. רציתי לעשות משהו שישמע שבטי, רציתי משהו שישמע כמו גשם, בטח אכלתי משהו מקולקל - והנה. זה. זה היה, וזה היה חרא, וחרא שזה היה. עדיף להמשיך הלאה ליצירות ששוות יותר את הזמן שלי.
War In Dreamland
Rhythm Of The Rain. כן. מצד אחד, עושה רושם שאביתר בן ה-18 עדיין לא נרגע מהשמות הפומפוזיונים-מדי שהוא נותן ליצירות שלו. מצד שני, ע"פ הרשומים שלי עושה רושם שבשלב מסוים רציתי לקרוא ליצירה Tales Of Ancient Battles, אז תחליטו אתם מה יותר גרוע.
הרבה מגלומניה היתה נטועה בי באותם ימים. הייתי רוצה לומר שנגמלתי ממנה, אבל מצד שני - הנה אני כותב בלוג שלם על הרפטואר המוזיקלי שלי, אותו מכירים, במקרה הטוב, מאה אנשים. אבל לא בשבילכם אני עושה את זה, אלא בשביל עצמי. או בשביל הילדים שלי. או בשביל הילדים של הילדים שלי, או בשביל עצמי.
התחלתי לכתוב כאן פסקה על סאונד הגשם שהוספתי ליצירה, לדבר על כמה מגוחך זה היה שחשבתי שאוכל ליצור תחושה של גשם אם אוסיף סאונד של גשם - ואז שמעתי שוב את היצירה, ואני חושב שבפעם הראשונה הבחנתי בכך שאין, בעצם, סאונד אפקט של גשם ברקע של היצירה. משום מה תמיד הייתי משוכנע שיש כזה, אבל עושה רושם שאין, ואם יש - אז אולי רק לרגע, וחלש מאוד. אולי היתה לי תחושה כל כך חזקה של גשם כשכתבתי את הדבר הזה (מוזר, אגב, שהיא נכתבה בתחילת אוגוסט), שבשלב מסוים באמת חשבתי שאני שומע טיפות, ורעמים. או שהתכוונתי לשים כאלה, ובסוף שכחתי, או ויתרתי על זה, או לא מצאתי אפקט ראוי. בכל אופן, מעניין.
עניין אותי ללכת למקום קצת יותר אפל עם היצירה הזאת. אני חושב שעד אז, רוב מה שכתבתי היה שמח במקרה הטוב ופנדות-חמודות-מרחפות-עם-פרחים-ופרפרים-בתוך-ענן-של-צמר-גפן-מתוק במקרה הגרוע, והיה בא לי ללכת למקום אחר. אז אפל זה לא ממש, אבל שבטי, אני מניח? אני מניח שחשבתי שזה שבטי. משהו במקצב? אני לא יודע. במבט לאחור, מה זה שבטי? מה זה אומר, "אני רוצה לעשות מוזיקה שבטית"? כמה מוזיקה שבטית כבר שמעתי בחיים שלי? כמה שבטים יש? לכולם יש את אותו סגנון? אני מעריך שלא. "אני רוצה לעשות מוזיקה שבטית". כלומר, "אני רוצה לעשות מוזיקה שתשמע כמו איך שאני חושב שכל השבטים בעולם נשמעים על פי סרט של דיסני שראיתי פעם". אני לא אומר שצריך להיות אנתרופולוג בשביל ליצור מוזיקת עולם, אבל לפחות תקרא ספר. בחייך בנאדם.
אבל מילא החטא האנתרופולוגי. בדיעבד, מצער אותי לומר את זה, זו יצירה קצת בלתי נסבלת. הפאטרן הקבוע הזה של החלילים והסקסופונים מטריף לי את המח, התופים לא רוצים לסתום את הפה, הפסנתר נשמע רע ולא עושה *שום דבר* מעניין, ובאופן כללי הדבר הזה חוזר על עצמו, צורם, ומאוד מאוד מאוד מנסה. בזמנו - היו בטוחים - חשבתי שזה מבריק ואהבתי את זה עד מאוד. כי כן, יש פה כמה ליינים מגניבים, ומישהו מוכשר מאביתר בן ה-18 (אביתר בן ה-29, למשל!) בטוח יכל לעשות עם הדבר הזה משהו יותר טוב, אבל מצד שני - אני לא חייב לנסות להציל הכל. אפשר גם להיות מסוגל להסתכל על משהו ולומר - היי, תראו את זה. אני עשיתי את זה. אני עשיתי את זה וזה מסריח ממש ממש ואין סיבה של ממש להאזין לזה או לשפר את זה. אפשר פשוט להניח את זה מאחור. חשבתי שזה טוב. זה לא. זה לא טוב, וזה אפילו לא שיפר אותי וגם לא ממש למדתי מזה יותר מדי. אפילו אין מאחורי זה סיפור נורא מעניין. רציתי לעשות משהו שישמע שבטי, רציתי משהו שישמע כמו גשם, בטח אכלתי משהו מקולקל - והנה. זה. זה היה, וזה היה חרא, וחרא שזה היה. עדיף להמשיך הלאה ליצירות ששוות יותר את הזמן שלי.
Rhythm Of The Rain - 01.08.02
(תאריך משוער)
War In Dreamland
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה